פסק דין או הסכם גירושין – מה ההבדל ביניהם בנוגע לאפשרות הפחתת המזונות לאור ההלכה החדשה?

אחד מהנושאים הבוערים בתהליך הגירושין הוא גובה המזונות שיקבעו בהסכם או בפסק הדין. ישנן עילות שונות להפחתת גובה תשלום המזונות, וכפי שאציג כיום, קיימת עילה חדשה, שנוצרה בעקבות החלטת בית המשפט העליון – אנשים מבקשים לפתוח פסקי דין או הסכמים ישנים, שבהם קבעו את גובה המזונות, והמשמורת על הילדים הייתה משותפת.

רוצה לומר, הייתה חלוקה שוויונית בין שני ההורים, כולל חלוקה שווה במספר הימים בהם הילדים נמצאים אצל האב ואצל האם. עם כל זאת, עדיין נפסק או הוסכם כי על האב לשלם מזונות לילדים, למרות שההכנסה של שניהם זהה.

בהתאם להלכה החדשה אשר נקבעה בבע"מ 919/15  בבית המשפט העליון, לפיה כאשר הכנסות ההורים שוויוניות וחלוקת הימים בין ההורים שוויונית בעיקרון לא ישולמו מזונות מהורה אחד למשנהו,  מה שיצר תקדים וגרם לכך שאבות החלו לבקש פתוח פסקי דין והסכמים קודמים, בטענה שהמצב המשפטי השתנה, וטענו לחוסר צדק בעקבות הפסיקה החדשה.

עם זאת, עדיין יש חוסר בהירות בבתי המשפט –  האם ניתן להשתמש בהחלטה זו בצורה רטרואקטיבית, או לא?
אך חשוב לזכור כי יש הבדל אם מדובר בהסכם או בפסק דין.