תשלום מזונות מעיזבון?
- יוסי הרשקוביץ
אחד הנושאים הנדונים מדי פעם לפתחו של בית המשפט, הוא פסיקת מזונות מעזבונו של מנוח. ניקח מצב היפותטי שכיח: בני זוג התגרשו, וקבעו סכום למזונות בהסכם הגירושים. לאחר זמן מה, האב הלך לעולמו. כעת באה אמם של הילדים ופונה בשמם לפסוק תשלום מזונות מן העיזבון, בהתאם להתחייבותו של האב אותה נתן בחייו. עם זאת, כאשר בית המשפט פוסק מזונות מן העיזבון, הוא לא עושה זאת באופן אוטומטי בהתאם לאמור בפסק הגירושין או בהסכם הגירושין.
מזונות נפסקים בבית המשפט בהתאם לצורך, כלומר בית המשפט יבדוק את מידת הנזקקות של הילדים לדמי המזונות. כלומר, אם נניח והמנוח הותיר לילדיו ירושה בסכום של מאות אלפי שקלים, ומנגד הוריש כספים גם לזוכים נוספים, יתכן שבית המשפט יאמר שלילדים יש מספיק כסף, ולכן אין סיבה לגרוע כספים ממישהו אחר. אין מחויבות מצד בית המשפט לתת את הסכום אליו התחייב המנוח בחייו.
משום כך, ההמלצה היא שכאשר עושים הסכם גירושים ויש ילדים קטינים, לחייב את בן הזוג לעשות ביטוח חיים. הסכום המבוטח יהיה כזה שיוכל לכסות את המזונות לקטינים בהתאם לכתוב בהסכם, וכולל הוראה עם התחייבות בלתי חוזרת לחברת הביטוח, לפיה לא ניתן לשנות את סעיף המוטבים. במצב כזה יהיו מזונות הילדים מובטחים גם במקרה שחלילה בן הזוג נפטר, בטרם שילם את כל המזונות אליהם התחייב בחייו.
לקריאה נוספת
ערוץ 7 | האם יושם קץ לאפליית האבות הגרושים?
גם אם שכרם של הורים גרושים שווה וגם אם המשמורת על הילדים שווה, עדיין ישלם האב מזונות לאם. מדוע? והאם המציאות הזו עומדת להשתנות? לקריאת
צפו בעו"ד יוסי הרשקוביץ בראיון לערוץ 11 – ביטול הצעת חוק חזקת הגיל הרך
עורך הדין יוסי הרשקוביץ שב לאולפן ערוץ 11, ושוחח עם המגיש אמיר איבגי על סערת ביטול הצעת החוק בנושא חזקת הגיל הרך.
החלטת הרבנות בעניין חיוב המזונות – המהפכה השקטה
לאחרונה התבשרנו על החלטה של הרבנות הראשית לפיה ניתנה הוראה לבתי הדין הרבניים אשר פוסקים מזונות ילדים להתחשב לא רק בהכנסות האב כי אם גם