על הקשר בין הסטטוס של ידועים בציבור לדיני הירושה
- יוסי הרשקוביץ
הנושא של "ידועים בציבור" עבר המון תהפוכות במשפט לאורך השנים. הורתו של המושג במשפט הישראלי, היה לתת מענה לזוגות שלא יכלו להינשא על פי דין תורה, למשל כאלו שלא היו יהודים לפי ההלכה, ממזרים לפי ההלכה, כהן וגרושה ומצבים נוספים. לאור העובדה שדיני הנישואים בישראל נשלטים למעשה על ידי הדת, הכירו בתי המשפט בזוגות שלא יכלו להינשא, כבני זוג שיצרו מחויבות הדדית כלפי בן הזוג השני בדומה לזוגות נשואים.
ההגדרה הראשונית של המושג הייתה "ידועים בציבור כזוג נשוי": כלומר הפסיקה דרשה בהתחלה שלפחות כלפי כולי עלמא, הזוג יתנהג כזוג נשוי, וכלפי אנשים מבחוץ, יראה שהם מנהלים זוגיות ממש כמו של זוג נשוי. למשל, מגורים באותו בית לאורך תקופה, נסיעות לחו"ל ביחד ואולי אף חשבון בנק משותף.
כיום ידועים בציבור הם בעצם כל זוג, לרבות בני זוג שאין להם מניעה להתחתן כדת משה וישראל (או בנישואים אזרחיים לפחות), אך הם למרות זאת לא מתחתנים ולא עושים הסכם ממון אזרחי. עם הזמן, ריככה הפסיקה את הדרישות שהציבה כלפי בני זוג, כדי להיכנס למעגל החובות והזכויות של זוגות ידועים בציבור: כיום אין דרישה לחשבון בנק משותף, ואף בני הזוג לא חייבים להתגורר באותו הבית. בית המשפט נאות להכיר בזוגיות מכל מיני סוגים, ולכן בית המשפט קבע שיכול להיות שזוג ינהל זוגיות של "ידועים בציבור", גם אם בני הזוג לא חיים יחד, ולעתים גם לאחר מספר חודשים הסטטוס של ידועים בציבור יכול להיכנס לתוקף.
ידועים בציבור במצב שבן הזוג נפטר
אחת המשמעויות היותר דרמטיות של המושג "ידועים בציבור" נמצאת בחוק הירושה: כידוע, היה ואדם נפטר והוא נשוי, אשתו יורשת אותו על פי חוק הירושה. עם זאת, חוק הירושה קובע שגם למשל אישה ידועה בציבור, יכולה לרשת את בן הזוג שלה. על אותה אישה להוכיח כי בתקופה שבה הם היו יחד, הם ביססו זוגיות העולה כדי מערכת חובות וזכויות של ידועים בציבור.
משום כך, רצוי לא להסס, ולערוך צוואות והסכמי ממון גם כאשר אדם בוחר שלא להתחתן אך מנהל זוגיות. זאת מכיוון שאותה זוגיות יכולה להיות מוכרת ככזאת שמחייבת בדיעבד את בן הזוג כידוע בציבור, למרות שהוא לכאורה נמנע מיצירה של מערכת חובות וזכויות על ידי הימנעות מחתונה.