צוואה בעל פה (צוואת ״שכיב מרע״)
סעיף 23 לחוק הירושה מאפשר עקרונית צוואה בדרך של צוואה בעל פה, אולם הוא הנסיבות לכך הן יחסית ייחודיות: מדובר
סעיף 23 לחוק הירושה מאפשר עקרונית צוואה בדרך של צוואה בעל פה, אולם הוא הנסיבות לכך הן יחסית ייחודיות: מדובר
לאחר גירושין, ולמרות שיש הסכם גירושין בין הצדדים שמגדיר את המחויבות הכספית של כל צד ואת גובה דמי המזונות, עדיין
אחד הכלים שיש לבית הדין הרבני כדי להתמודד עם סרבני גט, הוא ״מזונות מעוכבת״. למה הכוונה? באופן רגיל, מזונות אישה
כאשר בני זוג גמרו אומר והחליטו להתגרש, דרך המלך היא כמובן לעשות הסכם גירושין בין הצדדים, וזאת במקום לנהל את
כאשר ערכאה דיונית עוסקת בסכסוך גירושין, בין אם מדובר בבית הדין הרבני ובין אם בית המשפט לענייני משפחה, ונדרשת להכריע
גירושין הם נושא מורכב מסיבות שונות: האמוציות, הילדים, אובדן הזוגיות ופירוק החיים המשותפים והמוכרים, הם די והותר כדי לערער את
הסטטיסטיקה מלמדת כי לא מעט מן הזוגות שבוחרים להתחתן, ימצאו עצמם גרושים בסופו של דבר. במידה ואחד מבני הזוג רוצה
כאשר אדם נפטר ומוריש את רכושו בצוואה, ובהנחה שהצוואה נערכה כדין, ההוראות הכתובות בצוואה יגברו על האמור בחוק הירושה. עם
אחת הסוגיות המגיעות לא אחת לפיתחו של ביהמ"ש, היא היחס שבין הסכם ממון לצוואה. במקרה ובני זוג עשו ביניהם הסכם
כאשר בני זוג בוחרים להתגרש/להיפרד, המקרה השכיח הוא שמשולמים דמי מזונות בגין הילדים המשותפים להורה המשמורן. כיום המצב המשפטי הוא
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 קובע כי שני כאשר שני הורים גרושים אינם מגיעים ביניהם להסכמה על הסדרי הראייה של
כאשר אנו עורכים צוואה לאדם שהינו בא בימים, למשל מעל גיל 70, יתכן שכאשר צוואתו תוגש לביצוע אצל רשם הירושה,
מן המפורסמות היא, שלאחר תקופת חג הפסח כמו לאחר כל חג, יש עלייה מסוימת בשיעורי הגירושין בקרב החברה היהודית בישראל.
גירושין הם תמיד רגישים, תמיד כואבים, תמיד טראומטיים. מדובר בפירוק של זוגיות של שני אנשים שהתחייבו לאהוב אחד את השני
אחד הנושאים הנדונים מדי פעם לפתחו של בית המשפט, הוא פסיקת מזונות מעזבונו של מנוח. ניקח מצב היפותטי שכיח: בני
כאשר למי מבני הזוג יש נכס בבעלותו לפני הנישואים, חוק יחסי ממון קובע שאותו נכס יוחרג ממאזן הנכסים המשותפים. עם