ידועים בציבור

הסיפור המשפחתי הקלאסי של בחור ובחורה שבחרו להתחתן, הוא עדיין הסיפור שרוב האנשים בוחרים לחיות לאורו. עם זאת, שינויים חברתיים שהתרחשו לאורך השנים, הביאו אנשים רבים לבחור בזוגיות שאינה כוללת חופה וקידושין מסורתיים. ישנם זוגות רבים שבוחרים שלא להתחתן ברבנות, וישנם זוגות שבוחרים שלא להתחתן בכלל. חלק מן הזוגות הללו הם בחזקת ידועים בציבור. כיצד נדע מי הם ידועים בציבור? שאלה טובה, עם תשובה משפטית קלאסית: תלוי בנסיבות.

ידועים בציבור לצורך מה

זוג נשוי, הוא זוג שבו שני בני הזוג בחרו לבצע אקט הצהרתי ומשפטי של חתונה. בני זוג הידועים בציבור לעומת זאת, הם בני זוג שבחרו שלא לעשות את הצעד הזה. כלומר, אנחנו לא מדברים בהכרח על מנועי חיתון (כהן וגרושה למשל, ממזרות, זוגות חד מיניים וכדומה) אלא גם על זוגות, שאין להם מגבלה של נישואין, אשר בחרו שלא להינשא. 

לכאורה, אם הם בחרו במכוון שלא להינשא, מדוע בכלל יש להצמיד להם הגדרה משפטית כלשהי? אפשר היה לטעון שמי שלא בחר מרצונו להיכנס בגדרו של הסטטוס המשפטי של "זוג נשוי", לא צריך לכפות זאת עליו בדיעבד. התשובה לכך היא שאותה הגדרה משפטית של ידועים בציבור, מגיעה כתגובה לבקשה משפטית כזו או אחרת מצד בני הזוג או אחד מהם בהקשרים מסוימים.

כבר לאחר מלחמת השחרור, נוצרה למרבה הצער קבוצה גדולה של נשים שבני הזוג שלהן נהרגו בקרב, אולם מפני שלא הספיקו להינשא, הן לא היו זכאיות לקצבה כלשהי. משום כך, חוקקו חוק שהגן עליהן, וכך במצבים של זוגות שעמדו בקריטריונים מסוימים של "זוגיות", אותה ״אלמנה״ הייתה זכאית לקצבה. 

בשנות ה-60 חוקקו בישראל את חוק הירושה, אשר אפשר ״לאיש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה״, לרשת את בן הזוג המנוח, כאילו היו נשואים. כיצד נקבע אם בני הזוג חיו חיי משפחה במשק בית משותף? מדובר בהחלטה המסורה בכל מקרה לגופו להכרעתו של בית המשפט. לדוגמא, בבע"מ 3497/09 פלוני נ' פלונית נאמר:

"מאחר ואין מתכונת אחת של 'חיי משפחה' ב'משק בית משותף' המצויה אצל כל הזוגות הנשואים והדברים שונים מזוג לזוג בהתאם לגילם, השכלתם, השקפת עולמם, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הכספי, מצב בריאותם וכיוצא באלה, על בית המשפט לבחון את מרכיב המגורים במקרה הקונקרטי המובא להכרעתו, תוך שהוא בוחן את נסיבות העניין מנקודת מבטם הסובייקטיבית של בני הזוג. היינו, יש להתחקות אחר אומד דעתם של בני הזוג לעניין קביעות הקשר ומיסודו."

יש לציין כי בית המשפט לרוב נוקט בגישה סוציאלית וליברלית ביחס להחלטות אלו (לדוגמא, קבע בית המשפט כי למרות שלשון החוק אומרת ״איש ואישה״, ניתן להכיר גם בזוגות חד מיניים לעניין זה).

מזונות של ידועים בציבור

החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 קובע בסעיף 2: 

 (א)  אדם חייב במזונות בן-זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

 (ב)  אדם שאינו יהודי או מוסלמי או דרוזי או חבר אחת העדות הדתיות המפורטות בתוספת הראשונה לפקודת הירושה, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונות בן-זוגו, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.

המחוקק קבע, שמזונות שלא ישולמו אלא מתוקף הדין האישי, כאשר על זוג יהודי למשל, חלה ההלכה היהודית, המחייבת בעל במזונות אשתו רק כשאלו נשואים על פי ההלכה. כלומר, תחולת החוק צומצמה פחות או יותר, רק לקבוצת אנשים שהם חסרי דת מן העדות המוכרות בישראל (הדין האישי אינו מכיר בידועים בציבור מטבע הדברים).

אז האם ידועים בציבור יכולים להיות חייבים במזונות? בכל הנוגע למזונות, קבע בית המשפט העליון (רעא 8256/99 פלונית נ' פלוני) כי אכן אין חובת מזונות מכוח חקיקה או מכוח הדין הדתי. עם זאת, יתכן ותקום חובת מזונות לגבי ידועים בציבור מכוח עקרונות חוזיים של הסתמכות וציפייה. מתי זה יקרה? איזה דין יחול? שאלה טובה מאוד, שהרי חוזים יכולים להיעשות גם בהתנהגות, ובית המשפט לומד במקרים אלו על כוונת הצדדים בדיעבד. משום כך, מוטב יהיה לידועים בציבור לערוך הסכם ביניהם, גם אם בחרו שלא להינשא. 

פרידה של ידועים בציבור

חוק יחסי ממון שינה את מצבם הרכושי של בני זוג נשואים בישראל. החריגים לתחולתו של חוק יחסי ממון, הם בני זוג שנישאו לפני שנת 1974, וכן בני זוג ידועים בציבור, שעליהם חלה חזקת השיתוף, קרי המשטר המשפטי שהיה לפני שנחקק חוק יחסי ממון. לפי חזקת השיתוף, כאשר בני הזוג מנהלים אורח חיים זוגי, ועומדים במבחני הפסיקה שנקבעו בבית המשפט להגדרתם כידועים בציבור, החזקה היא שהרכוש שהצטבר במהלך חייהם המשותפים של בני הזוג שייך לשניהם בחלקים שווים. במקרה של פרידה, מחולק הרכוש המשותף ביניהם ״חצי-חצי״ באופן שוויוני. 

לעתים חזקת השיתוף בין בני הזוג, יכולה ליצור מצב שבו בית המשפט יכיר גם בחלוקה של נכסים חיצוניים ליחסים (למשל, דירה שירש אחד מבני הזוג והיא רשומה על שמו), אם הייתה לגבי הנכס ״כוונת שיתוף״ ובכך פעמים שמעמדה של ידועה בציבור שלא חלה עליה חוק יחסי ממון משופר מזו של אשה נשואה שנישאה לאחר ינואר 1974.