שוקלים להתגרש? הנה כמה דברים שכדאי שתדעו רגע לפני שאתם הולכים לרקוד על מדרגות הרבנות
- יוסי הרשקוביץ
גירושין בישראל הם תהליך נפוץ מאד. כמה נפוץ? בשנת 2013, לדוגמה, התגרשו כ-15,000 זוגות בישראל, לעומת כ-52,500 זוגות שהתחתנו (וזאת, רק לפי נתוני הלמ"ס, כלומר – לא כוללת את המתחתנים והנפרדים שלא דרך בתי הדין הרבני).
אם ניקח בחשבון כי גיל המתחתנים הממוצע הוא 27 וגיל המתגרשים הממוצע הוא 40, נוכל להבין כי אנו בעיצומה של מגמה הולכת וגדלה של זוגות אשר מפרקים את חייהם המשותפים לאחר מספר שנים.
עוד נתון שמעיד על המגמה, הוא אחוז המתגרשים ברחבי העולם המערבי: ברוב מדינות המערב, אחוז התגרשים עומד על כמחצית מהזוגות הנשואים. בישראל, בעיקר בשל התרבות המסורתית, אחוז המתגרשים נמוך יותר, אך אנו בהחלט יכולים לראות את מגמת הגידול כמו גם כניסת הגירושין לחברה המוסלמית, היהודית – דתית ואף לחברה החרדית.
למה זה קורה?
מסיבות רבות ומגוונות – ההשפעה של חברת השפע ("אני יכול להשיג יותר"), מרוץ החיים השוחק ("לא מספיק כל מה שאני עוברת במשך היום – כשהוא מגיע הביתה אני צריכה להתייחס אליו כמו מלך"), מריבות על כסף, על דרך חינוך הילדים, חוסר זמן לעבוד על זוגיות, בגידה, יציאה מהארון וכדומה. סיבות להתגרש, מתברר, לא חסרות אם רק מחפשים אותן…
כך או כך, בניגוד לעבר, גירושין אינם נתפסים כיום ככישלון (כפי שנתפסו בעשורים קודמים), אלא יותר כשינוי. מתוך נקודת מוצא חיובית כזאת, קל יותר לעבוד על תהליך גירושין הדדי ושפוי; לפיכך, אני מרשה לעצמי להציע כאן מספר דברים שחשוב לדעת וליישם עוד לפני קבלת ההחלטה על הגירושין ופתיחת התהליך:
דרך מחשבה
איננו יכולים להיות אחראים על המחשבות של בן/ת הזוג, אך אנחנו בהחלט יכולים לנסות לעבוד על עצמנו ולייצר דרך מחשבה חיובית. להאמין שמה שאנחנו עושים הוא הדבר הטוב ביותר עבור כל בני המשפחה, להבין שמדובר בתקופת ירידה לצורך עליה, להיות סבלנים לגחמות שעולות בתהליך ולהיות מספיק חזקים כדי לא לאבד עשתונות בדרך.
תמיכה
פעמים רבות אני מוודא, בתחילת התהליך, אם לשני בני הזוג יש מקור תמיכה שיוכל לעזור לו במהלך הדרך; זה יכול להיות פסיכולוג, חבר טוב, אימא או אבא מעורבים או קורס הילינג… כל אחד שואב את מקור התמיכה שלו ממישהו שאוהב אותו, מקבל אותו ומאזין לו. וזה חשוב מאד בתהליך בו אתה נפרד ממישהו שהיה אמור להיות זה שאוהב אותך, מקבל אותך ומאזין לך.
הוגנות
חשוב לוודא שבני הזוג מגיעים "נקיים" לתהליך ממשקעים קודמים. גם אם הייתה בגידה כזאת או אחרת, וגם אם ברור שיש כעסים, חשוב לפתור אותם עוד בטרם הגיעכם לתהליך עצמו. אם לא תעשו כן, הכעס של הבעל על הבגידה של אשתו יכול להתבטא בחוסר הרצון שלו לשלם על חוג הבלט של הילדה, או השנאה של האם תבוא לידי ביטוי במשחקים קטנוניים על המשמורת של האב. חשוב להיות הוגנים אחד כלפי השני ובעיקר כלפי הילדים, ולוודא שמה שיש ביניכם נפתר ביניכם ואינו משפיע במקום בו הוא לא הוגן.
הכנה
לשני בני הזוג אני ממליץ להכין את עצמם לתהליך. זוגות רבים חושבים שהגירושין דומים לנישואין – מגיעים לרבנות, חותמים על משהו והולכים – אך חשוב להבין שמדובר בתהליך מורכב יותר. לא כל שכן, שמצבם הנפשי של המתרגשים והמצפים לנישואים שונה לחלוטין מהמצב הנפשי של בני הזוג בהגיעם לרבנות לשם גירושין. על כן – קראו חומרים, חפשו ברשת, דברו עם חברים ודעו לקראת מה אתם הולכים.
בסיכומו של עניין, גירושין זה לא הדבר הכי נעים בעולם (בלשון המעטה…), אך במידה בה אין ברירה ועדיף לבני הזוג לחיות בנפרד, התהליך יכול להיות פשוט יותר ו"חלק" יותר.