בלוג

במאמר למדור עסקים באתר וואלה, סיפר עורך דין יוסי הרשקוביץ על מקרה שבו ייצג אב, שבת זוגו לשעבר עברה יחד יחד עם בנם למגורים בבית

חיוב של הבעל בכתובתו אינו עניין של מה בכך, והכתובה כידוע הינה מסמך משפטי מחייב, שיכול לגרור תשלום של סכומים גבוהים מאד. אולם חיוב של

צוואה הדדית הינו כלי משפטי המאפשר קשר הדדי בין צוואות של בני זוג: כל אחד מבני הזוג עורך צוואה, ובה הוא מבקש כי במקרה של

המצב הכלכלי המורכב שאליו נקלעו מאות אלפי משקי בית בעטיה של מגפת הקורונה מקשה במיוחד על משלמי המזונות שהתגרשו בשנה האחרונה. הירידה ברמת ההכנסה במקרה

בניהול תיק רכושי בבית המשפט או בית הדין הרבני, לרוב הערכאה הדיונית קובעת מועד, המכונה "מועד הקרע", שמהווה את נקודת הפיצול לחלוקת הרכוש המשותף בין

כאשר בני זוג נפרדים ויש להם ילדים, המקרה הרגיל הוא שנקבעים זמני שהות לילדים (מה שהיה מכונה בעבר ״הסדרי ראייה״), המחלקים את השהות של הילדים

״רובנו לא מספיק מודעים לכך שהקורונה לא רק מביאה לעלייה בגירושין, אלא אף יצרה באופן ישיר סכסוכים כספיים בין זוגות שכבר התגרשו. דוגמה לכך היא

בראיון לישראל היום, סיפר עו"ד גירושין יוסי הרשקוביץ כי בהסכמי הגירושין שמשרדו כותב כיום, לרוב מתווסף סעיף המכונה גם "סעיף מגפות": הקורונה יצרה אי ודאות

עו״ד יוסי הרשקוביץ התייחס במאמר מיוחד לאתר הארץ על החוק החדש בנושא אלימות כלכלית. לפי עו״ד הרשקוביץ, החוק, כפי שמשתקף מנוסח הצעת החוק נכון לעכשיו,

כאשר מערכת היחסים בין בני זוג עולה על שרטון, עוד בטרם יוכל מי מהם להגיש תביעה לגירושין, עליו ראשית להגיש בקשה ליישוב סכסוך על-פי חוק

התקופה הזאת היא אינה תקופה אידיאלית להיות בעל עסק. אי הוודאות הנלווית ממילא לעצמאים בישראל, עולה עשרות מונים בימי הסגר וההגבלות של וירוס הקורונה. חוסר

אחד ההיבטים הכואבים של דיני המשפחה, הוא ההיבט של אלימות במשפחה. במקרים ״הקלאסיים״ של אלימות, מטפל החוק למניעת אלימות במשפחה. אולם כאשר אין אלימות במובן

סעיף 23 לחוק הירושה מאפשר עקרונית צוואה בדרך של צוואה בעל פה, אולם הוא הנסיבות לכך הן יחסית ייחודיות: מדובר באדם הנמצא על ערש דווי,

לאחר גירושין, ולמרות שיש הסכם גירושין בין הצדדים שמגדיר את המחויבות הכספית של כל צד ואת גובה דמי המזונות, עדיין לעתים מתעוררות מחלוקות לגבי חיובים