מחבר: יוסי הרשקוביץ

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 קובע כי שני כאשר שני הורים גרושים אינם מגיעים ביניהם להסכמה על הסדרי הראייה של הילד המשותף, יכריע בנושא בית

השופט ארז שני מביהמ"ש לענייני משפחה, פסק משמורת משותפת לאב שיוצג על ידי משרדנו, למרות שהילד היה כבן שנתיים, וזאת בניגוד לגיל הרך. האב יוצג

כאשר אנו עורכים צוואה לאדם שהינו בא בימים, למשל מעל גיל 70, יתכן שכאשר צוואתו תוגש לביצוע אצל רשם הירושה, תוגש התנגדות לצו קיום הצוואה,

מן המפורסמות היא, שלאחר תקופת חג הפסח כמו לאחר כל חג, יש עלייה מסוימת בשיעורי הגירושין בקרב החברה היהודית בישראל. הסיבות לכך מובנות: המשפחה מבלה

גירושין הם תמיד רגישים, תמיד כואבים, תמיד טראומטיים. מדובר בפירוק של זוגיות של שני אנשים שהתחייבו לאהוב אחד את השני ולחיות אחד עם השני, שכעת

אחד הנושאים הנדונים מדי פעם לפתחו של בית המשפט, הוא פסיקת מזונות מעזבונו של מנוח. ניקח מצב היפותטי שכיח: בני זוג התגרשו, וקבעו סכום למזונות

כאשר למי מבני הזוג יש נכס בבעלותו לפני הנישואים, חוק יחסי ממון קובע שאותו נכס יוחרג ממאזן הנכסים המשותפים. עם זאת, במצבים מסוימים נוצרת "כוונת

לא מעט אנשים אינם מודעים לכוחה המשפטי של הכתובה: אותו מסמך שחתן חותם בפני כלתו ביום החתונה, ובה התחייבויות שהוא מתחייב כלפיה, אחרת ייאלץ לשלם.

עם העלייה בשיעור המתגרשים באוכלוסייה הכללית, נערכים יותר ויותר דיונים בנושא של משמורת משותפת בבתי הדין הרבניים ובבית המשפט לענייני משפחה. המחלוקות רבות: למשל, ישנן

כאשר בני זוג פונים להליכי גירושין, פעמים רבות הדבר נלווה בבקשה לחלוקת הרכוש המשותף. עם זאת, כאשר נעשית חלוקת רכוש משותף, הדבר כרוך באופן טבעי

כאשר מי מבני הזוג מעוניין להתחיל בהליך גירושין, עליו להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוכים ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. זה

לפני קצת יותר משנתיים, קבע בית המשפט העליון בהלכה תקדימית כי כאשר יש משמורת משותפת בין ההורים הגרושים, שני ההורים יתחלקו באופן שווה במזונות. מדובר

אחד הנושאים אשר עולים תכופות בבית המשפט לענייני משפחה, הוא הנושא מעבר של אחד מבני הזוג הפרודים למגורים בעיר אחרת, המרוחקת מבן הזוג השני, כך

כולנו מכירים את הנושא של נשים עגונות. מדובר בנושא כאוב, בו נשים כלואות במערכת יחסים עם בן זוגם לשעבר, והן אינן יכולות להמשיך בחייהן מבלי

בדיונים של סכסוכי ירושה, לעתים מועלית טענה של השפעה בלתי הוגנת בצוואה. הכוונה היא שהמנוח אמנם הורה בצוואתו להוריש לנהנה זכויות לרכוש וכדומה, אך יש